משאבי אנוש

המנכ"ל, היחצ"ן ואיש העסקים נראו במסיבה

16/02/2010

בשנים האחרונות פונים אלינו יותר ויותר מנהלים צעירים בשאלה אם כדאי להם ליזום פרסומים בעיתונות אודותיהם, במטרה להפוך את השם שלהם לשם מוכר, או בלשונם – 'למתג' את עצמם.

ומה הפלא: שמותיהם של בכירי המשק והעסקים מופיעים היום גם במדורים שאינם כלכליים בלבד, בהקשרים כמו אירועים, תרומות, נסיעות. זהו חלק ממגמה רווחת בעידן שלנו, שלפיה אנשים הם מותגים. זו תפיסה שמתאימה לעידן הקפיטליסטי- נרקיסיסטי בו אנו חיים, ומנהלים מניחים שאם הם יהיו מותג הם יעלו מהר יותר לתודעתם של מעסיקים פוטנציאליים.

לפיכך הם דואגים להופיע באירועים, להכניס את השם שלהם לבאזז העסקי-רכילותי, מנסים להופיע במדורים של מי-היה-איפה, מצטלמים השכם והערב. התופעה חלחלה אל ארגונים שמנסים למנף את האירועים שהם מקיימים לצורכי יחסי ציבור ומיתוג עצמם והאנשים שלהם. אירועים כאלה נמדדים היום לפי מי שהוזמן אליהם.

שיתוף פעולה עם מנגנוני הפרסום-העצמי נשמע כדבר הגיוני וסביר לעשות. הרי אם לא ישמעו עליך, למה שיחשבו עליך בתור מועמד למשרה נחשקת? ואם תהיה לך תדמית של מצליחן/כוכב, בוודאי ירצו בך יותר ויסכימו לשלם לך יותר…

ובכל זאת, לטעמנו פרסומים יכולים להזיק:

מנהל שש לו נוכחות בידיעות, כתבות ודיווחים מהזירה הכלכלית-רכילותית, בסופו של דבר יהפוך לדמות חד-ממדית שמזוהה עם סגנון מסוים ועם אישיות מסוימת, ויוכר בעיקר כ"מתחכך", "מופיע", מבלה".

מנהל היוזם יחסי צבור שיציגו אותו כהצלחה ניהולית ומתפרסם בתקשורת כ"מנהל-כוכב", בסופו של דבר אם הוא לא יתגלה כ"כוכב" גדול בעולם העסקים האמיתי, אזי הכישלון מהדהד הרבה יותר כי הציפיות ממנו תמיד יהיו גדולות יותר. מספיקה ירידה זמנית או צניחה בביצועי החברה מסיבות חיצוניות (משבר כלכלי כבר אמרנו?) כדי שהמיתוג יהפןך לבומרנג – וראינו כיצד התקשורת אוהבת לקפד ראשם של 'מותגים' גדולים.

ומה חושב הלקוח בנושא?

ישנן חברות הנוטות לחשוב שהבולטות של מנהל כ"כוכב" תעזור להן לייצר בולטות משלהן ולעתים בטווח הקצר זה אכן קורה. אך במקרים רבים אחרים הכישלון של "כוכב" כזה עולה ביוקר לכולם, ובמיוחד לחברה שגייסה אותו. אנחנו ננסה לשכנע את הלקוח שכישוריו המציאותיים של המנהל הם העיקר, ללא צל של ספק.

לכן, נקודת המבט שלנו תבחן את המועמד בהקשרים של תפקוד, ניסיון, ידע, כישורים, קבלות והמלצות, ותתעלם מבולטות בתקשורת. אנחנו בוחנים את עצמנו ביכולתנו לזהות את אותם מנהלים מוכשרים שאינם מוכרים באמצעות מדורי הרכילות הכלכלית אלא מפה (של שותפים לעבודה) לאוזן (שלנו, אנחנו מקווים).

ואם לדבר במונחי מיתוג – יש לנו הצעה מהפכנית: בואו ונהפוך את הסדר – קודם הוכחת יכולת אמיתית, לאורך זמן, ואחר כך המיתוג (והוא כבר יגיע מעצמו).
כי הפרסום הכי טוב שיכול להיות למנהל, מבחינתנו, היא הצלחה בתפקידיו הקודמים.

מי שבולט בתור מנהל שעשה עבודה טובה ומורגשת בארגון מסוים, מהסוג שעושה הבדל בחברה – הדלתות תפתחנה בפניו גם אם לא כתבו עליו שהוא נראה במסיבה מתלחש עם יחצ"ן ועיתונאית

חזרה לרשימת המאמרים המלאה בתחום >>>

מאמרים נוספים בנושא השמת בכירים:

עבור לתוכן העמוד