משאבי אנוש

האם גם אתם חושבים על פרישה? תחשבו שוב

22/07/2010

אחת האגדות המרחפות אי שם באינטרנט עוסקת בקשר בין גיל הפרישה ותוחלת החיים. על פי הסיפור, שיש בו כנראה יותר מגרעין של אמת, הופתעה הנהלת בואינג לגלות כי בקופת הפנסיה שלה הולכים ונערמים מיליוני דולרים שאין להם דורש. ד"ר אפרם צ'אנג, שנדרש לנושא, טרח וספר את המחאות הפנסיה ששלחה החברה לעובדיה שפרשו וגילה, לתדהמתו, כי עובדים שפרשו בגיל 65 קיבלו כספי פנסיה רק למשך 17-18 חודשים בלבד בטרם נפטרו מן העולם.

טבלה מפורטת שבדקה את הקשר בין הגיל בזמן הפרישה וגיל המוות, העלתה כי פרישה מאוחרת היא מרשם בדוק לקיצור תוחלת החיים – כל שנה עבודה אחרי גיל 55 עלתה לעובד בואינג בשנתיים מתוחלת חייו ומי שדחה את פרישתו לא זכה למעשה לסיכוי נוסף לחיות את חייו אחרת.

האם עבודה תחת לחץ בין הגילאים 55 ל-65 מטילה על העובד השחוק ממילא עומס שאפילו בריאים מתקשים לעמוד בו? או שאולי מי שפרשו מוקדם היו מבוססים כלכלית וממילא יכלו לאפשר לעצמם רמת חיים וטיפול רפואי גבוהים יותר?

בין שכך ובין שכך, לא מייצג המחקר מלפני 25 שנה (אם אמנם נערך) את נתוני תוחלת החיים של העובד כיום. אך הוא בהחלט מעורר מחשבה שכן חלום הפרישה המוקדמת משותף לרבים מאתנו.

עם זאת מבינים רק מעטים מהחולמים לפרוש עשירים כי לפעמים קשה יותר לפרוש מאשר להתעשר. פרישה מוצלחת, אם למנות הבדל אחד, אינה עניין של מזל אלא של תכנון קפדני. התכנון הזה חייב להבטיח אלטרנטיבה לעבודה כמקור מרכזי של מימוש זהותי פסיכולוג ותחושת מטרה בחיים.

"במה את/ה עוסק/ת?" היא השאלה הראשונה שעולה בכל סיטואציה חברתית בין זרים, אבל השאלה האמיתית בהקשר של הפרישה היא מי נהיה כאשר נופשט מהתואר הרשום לצד שמנו על כרטיס הביקור שלנו? אם נולדתם לאחר שנת 1950 מוטב שתענו לשאלה זו מוקדם ככל האפשר שכן אתם צפויים לבלות יותר מ- 25 שנה מחייכם בחיפוש התשובה לאחר שפרשתם מעבודתכם.

קולב חדש להישגיות

פרישה מוצלחת קשורה בראש וראשונה ליכולתנו לפתח ולאמץ זהות חדשה שאינה קשורה לעבודתנו. רבים ממרכיביה מקיפים אתכם כבר היום – חברים, תחביבים ותחומי עניין שונים שאינם קשורים לעבודה. אף לא אחד מאלה תוכלו לפתח בקלות בגיל מאוחר, קשה לאמץ הרגלי קריאה והאזנה למוזיקה לאחר גיל 40 וכך גם הרגלי טיול בארץ ובחו"ל או מיומנות בענפי ספורט מסוימים. מי שיזניחו את פיתוח נכסיהם הלא חומריים על חשבון הנכסים החומריים צפויים להסתער על עיסוקי הפנאי שלהם לכשיפרשו משל היו משימות עסקיות. אלה לא יפרשו באמת אלא ימצאו קולב חדש לתלות עליו את הישגיותם.

פרישה היא גם עניין תרבותי. במחקר מקיף שערך HSBC בשנת 2005 בקרב יותר מ- 27,000 איש ב-20 ארצות ו-5 יבשות, התברר כי בעוד הקנדים רואים בפרישה הזדמנות לפרק חדש בחיים, חוששים האמריקנים שיהיו למעמסה על משפחותיהם והברזילאים רואים בה הזדמנות להאט את הקצב כדי לבלות יותר עם חברים ומשפחה. מי היה מאמין כי בברזיל הפורש הממוצע הוא בגיל 49 וכי ברזיל, עיראק ואיראן הן המדינות היחידות בעולם ללא גיל פרישה מינימאלי לעובדי מדינה.

מומחי פרישה יציעו לכם לא לדחות את אושרכם לאחר מועד הפרישה. היכולת להיות מאושר טרם הפרישה היא תנאי הכרחי לפרישה מאושרת. השקיעו באיזון בין עבודה וחיים הרבה שנים לפני פרישתכם ואל תעבדו בסוף שבוע על חשבון תחביבכם. פתחו קשרים חברתיים שאינם קשורים למקום העבודה. נסו לנסח מטרה בחייכם שאינה קשורה לקריירה. יש יותר מעמותה אחת שתשמח לאמץ אתכם כמתנדבים. קבעו מועד לפרישה ואם אין ברירה ואתם בראש הפירמידה הכשירו מחליף. בהגיע מועד הפרישה הוא כבר ידאג לדחוף אתכם החוצה.

וכן, אל תשכחו לכלול את בן זוגכם בתכנית הפרישה שלכם ולא רק לצרכי התאמת הציפיות. בני זוגכם עשויים לדעת עליכם הרבה יותר מאשר אתם יודעים על עצמכם ולהעריך טוב מכם באיזו מידה תצליחו בתכניותיכם. ח

ברת יאמהה היפנית תיכננה קופסה בשטח שלושה מטרים ריבועיים אותן רוכשות בהתלהבות עקרות הבית היפניות. הקופסה מתאימה לפינת חדר רגיל ומכילה בקלות בעל או קרוב אחר שהתנחל בבית לאחר שהפסיק לעבוד.

אטימות לרעש היא חלק בלתי נפרד מהמפרט.

חזרה לרשימת המאמרים המלאה בתחום >>>

 

מאמרים נוספים בנושא השמת בכירים:

עבור לתוכן העמוד